לקבלת יעוץ חינם

מלאו פרטיכם

או חייגו
*2173

נהיגה ללא רישיון

נהיגה בידי בלתי מורשה לנהיגה הנה לשיטת המדינה אחת מהעבירות החמורות ביותר הקיימות בדיני התעבורה, כאמור, בלתי מורשה לנהיגה הנו אדם אשר מעודו לא עבר את מבחני הכשירות אשר קבעה רשות הרישוי כתנאי לנהיגה בכבישי ארצנו, כן, אין נהג שכזה בקיא בהכרתו המכאנית של הרכב, באופן הטיפול השוטף ברכב, בתפעולו של הרכב והן בחוקי התעבורה וההתמודדות הנאותה עם הסכנות אשר אותן צופן הכביש.

 

במקרה של נהיגה בידי בלתי מורשה, על בית המשפט ליתן את הדגש לאלמנט הסיכון הרב המצוי בנהג מסוג זה, שכן המדובר בנהג אשר מעודו לא למד לנהוג, לא למד כיצד לתפעל את הרכב ולא למד כיצד להתמודד כראוי או ככלל עם סכנות הכביש, על כן, המדובר בנהג אשר הסיכון הנוצר ממנו הנו רב ובלתי סביר לציבור משתמשי הדרך.

 

הואיל והכביש הנו מקום שמייסודו הנו מסוכן ורכב הנו כלי שהוגדר פעמים מרובות כ"מכונת מוות" יש לייחס אלמנט רב לחומרא במקרה אשר בו אדם שלא עבר הכשר לנהיגה, אינו עומד בתנאי ההכשרה הבסיסיים, לוקח לעצמו את הזכות לעלות על הכביש ולסכן את עצמו, את יתר משתמשי הדרך ובמיוחד את הנוסעים ברכבו.

 

בעבר, בית המשפט נקט בגישה "סלחנית" כלפי עבריינים מסוג זה תוך שהו מעדיף באופן בוטה את שיקולי השיקום, עם זאת, גישה זו לא הוכיחה את עצמה ולמעשה גרמה לאפקט הפוך, קרי, נהיגה בידי בלתי מורשים הפכה לתופעה שכיחה, בפ"ל 258-02-12 מדינת ישראל נ' אל אטרש קבע בית המשפט כי:

 

"אירוע של נהיגה על ידי בלתי מורשה או לחליפין נהיגה ברכב על ידי מי שרישיונו פקע שנים ארוכות, הפך לאירוע שהוא בבחינת מכת מדינה ולא ניתן עוד להמשיך בגישה סלחנית ביחס לעבירה זו. מכונית מהווה חפץ מסוכן... ונהיגה ברכב על ידי בלתי מורשה לנהיגה או לחליפין מי שלא חידש את רישיונו שנים ארוכות היא עבירה חמורה אשר יוצרת סיכון רב ובהחלט ראויה ענישה הכוללת מאסר לצד עבירה זו...".

 

במקרה זה בית המשפט השית עונשים של 15 ימי מאסר בפועל, 12 חודשי פסילה ומאסר על תנאי, 6 מאסר על תנאי למשך 3 שנים ועונשים נוספים, החלטה זו הפכה למעין יריית פתיחה לשינוי התפיסה ביחס לעבירה דנן.

 

בהמשך להחלטה זו בתת"ע 1080-04-11 מדינת ישראל נ' אבו ערער, המשיך בית המשפט במגמה תוך שהנו מציין:

 

"בע"פ 2508/93 פלוני נגד מדינת ישראל קבע בית המשפט כי ככל שמעשה עבירה שכיח הפך ל"מכת מדינה" וככל שהשלכותיו על החברה קשות יותר, כך יועדף ההיבט השני שבענישה דהיינו הרתעה על דרך ענישה מרתיעה... תקופה ארוכה ניסה בית המשפט זה ללכת בדרך שיקומית ביחס לנאשמים בעבירה מסוג זה בית המשפט דחה תיקים כדי לנסות ולאפשר חידוש הרשיון טרם יגזור הדין והכל כדי לנסות ולשנות את תופעת הנוהגים הבלתי מורשים... הלכה למעשה הפכה התופעה עם הזמן לנפוצה יותר... נכון לימים אלו בימי הקראות בהם נקבעים לדיון כ-90 תיקים, כשני שליש מתוכם הם תיקים של נהגים בלתי מורשים... המדובר אכן בתופעה שהפכה ל"מכת מדינה" ועל בית המשפט לעבור בצורה מתונה אך ברורה לענישה מרתיעה הכוללת כבקשת המדינה גם רכיב של מאסר בפועל...".

 

במקרה זה, בית המשפט השית עונשים של 15 ימי מאסר בפועל, 3 חודשי פסילה, 3 חודשי מאסר על תנאי למשך 3 שנים ועונשים נוספים, אכן, בהמשך להחלטה זו בית המשפט המשיך במגמת הענישה המחמירה וכמות שקבע בית המשפט המשיך להשית ענישה מחמירה, אך זאת במגמת החמרה.

 

דוגמה לכך ניתן להצביע על תת"ע 1210-03-12 מדינת ישראל נ' ג'בור אשר בו השית בית המשפט 60 ימי מאסר בפועל, 15 חודשי פסילה, 8 חודשי מאסר על תנאי למשך 3 שנים ועונשים נוספים.

 

בנוסף, בהחלטות תת"ע 1632-03-12 מדינת ישראל נ' אלהוזייל, השית בית המשפט 30 ימי מאסר בפועל, 12 חודשי פסילה, 7 חודשי מאסר על תנאי למשך 3 שנים ועונשים נוספים, בתת"ע 2311-08-11 מדינת ישראל נ' סלמאן אבו חאמד, השית בית המשפט 6 חודשי מאסר, 36 חודשי פסילה, 8 חודשי מאסר על תנאי למשך 3 שנים ועונשים נוספים.

 

לאור כל זאת, ניתן לראות שהמדובר בעבירה חמורה כאשר בית המשפט משית ענישה מחמירה וזאת במדרג עולה.

אפיק פרסום בניית אתרים